יוצאים לסרט...

את הסיבה לתספורת טום בוי שלי אני יגלה לכם בפעם אחרת. היום אני רוצה לספר על משהו מאוד פשוט ויום יומי לרובכם, אבל כל כך חשוב ומשמעותי בשבילי. חלקכם כבר ראיתם את הסטטוס שלי בפייסבוק "פעם ראשונה מאז שסופי נולדה אני ואלכס יוצאים לסרט". 

סיפורה של שמלה קטנה ואדומה

הכל קרה ביום של ערב ראש השנה, אני עם עקבים, שמלת אנסטסיה של דגניתא ואיפור מסודר, סופי נראת כמו בובה ואלכס בהתאם. שמחתי בעיקר בעובדה שיש לי אפשרות להתגנדר ללבוש שמלה יפה ועקבים, אבל אחרי לגימה שנייה של יין הבנתי שהערב הזה לא ילך כמתוכנן ומהר מאוד מצאנו את עצמו במיון ילדים. מה שהרבה רופאים אוהבים לכנות כאן כוירוס ורלי יתברר כדלקת אוזניים מאוד חמורה וזה לאחר שבועיים של בדיקות אצל רופאים שונים "ומשונים" של קופת חולים.

 את האמת השמלה הייתה מאוד נוחה, רק כשאלכס שאל אותי אם להביא לי בגדים להחליף הבנתי שאני עם אותה שמלה שתכננתי ללבוש לחג. הבד מאוד גמיש, דבר היחידי בשבילי היא קצת כבדה לקיץ ואני כבר תכננתי לוק נחמד לחורף עם גיאקט ומגף :) אז שווה להמתין.
מה יש לנו בתמונות: שרשת פנינים וינטג', שרשרת, צמידים וטבעת מאיביי, קלאצ' MAX MARA, נעליים מהחתונה שלי של קליגורה וכן כן היו לי נעליים שחורות העיקר נוחות ושכחתי לק של מאק מהפוסט הלקים האחרון