20.7.12

אני לא יודעת אם זה פוסט אופנה

האם זה פוסט אופנה כן או לא? אני לא יודעת אתם תחליטו לבד. אני רק יודעת שקיבלתי היום על המראה שאתם רואים בתמונות המון מחמאות, אני עדין לא הגעתי למטרה אבל אני בדרך לשם.
הכל התחיל קצת יותר מלפני שנה ותשע חודשים. יום אחד מקסים אני ואלכס ראינו שני פסים ורודים על מקל ומאותו הרגע הכל התחיל להשתנות. שמחה, אהבה, דמעות, פחד אושר ועושר הכל התערבב ביחד. 
ביחד עם כל הרגשות והנשמה המתוקה הזאת שגדלה בתוכי גדלתי גם אני, גדלתי במובן המלא של המילה. כל יום נוסף עוד גרם ועוד קילוגרם ולקראת סוף ההריון הגעתי מ 51 ל 84 קילו. כולם אמרו לי "הכל ירד בסוף" "לאט לאט את תחזירי לעצמך". והנה יום אחד בהיר הגיחה לעולם סופי הקטנה. עברו ימים, שבועות, חודשים וסופי חגגה שנה ואני... מה אני יגיד  לכם לא ממש חזרתי לעצמי. ולמרות שקבלתי את כל התמיכה שבועלם במיוחד מאלכס שתמיד אומר לי "את אמא ואין אישה יותר יפה בעולם מאשר אמא לילדה שלי". ועדין אני פתחתי כל בוקר את הארון והסתקלתי על הבגדים שתלויים במידה 36 ואמרתי לעצמי "אני עוד ילבש את זה" ואלכס כל הזמן אמר לי "תתפטרי כשיבוא הזמן תקני חדש זה סתם מעיק אליך, תפני מקום ליוזמות חדשות".
והיום הזה הגיע פשוט אספתי את כל הבגדים שלי ותרמתי אותם, והחלטתי שאני הולכת לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון ולדפוק הופעה, ולשים פס על מה שאחרים חושבים. בשלב מסויים התחלתי לצלם את עצמי, ולהסתקל על עצמי מהצד, לתקן טעויות, ללמוד ובעיקר להנות מעצמי. ואני מרגישה שאני משתפרת אני יודעת שזה לא מושלם אבל אני לומדת והיום קיבלתי כמה וכמה הוכחות לכך. אז זו אני תשנאו אותי או תאהבו אותי זו כבר החלטה שלכם העיקר שאני אוהבת את עצמי.


1 comment:

  1. ווואוו איזה יפות!!!
    גם הסטיילינג מגניב!
    וגם סופי נראית תינוקת בסטייל...
    אני מכירה היטב את נושא ההריון שמשנה את הגוף..
    אני העלתי 17 קילו בערך בהריון ובמאמצים אדירים הורדתי כמעט את הכל...ואני עדיין ממשיכה..
    בעיקר מה שעזר לי זה הנקה..
    אבל אני עדיין מלאה סימני מתיחה וחזה שפעם היה מורם ומלא נראה כמו שקיות שוקו שהתרוקנו.... אלה החיים!
    אבל מבט אחד בחמידות הזאת ואני נמסה...
    בכל מקרה - את מדהימה - מבחוץ ומבפנים..
    ואני בטוחה שכשסופי תגדל קצת היא תרצה רק שמלות מסתובבות, לק ונעליים כמו של אמא..

    ReplyDelete